ייבוא שיווק והפצה בע"מ נ' סעדי

החלטה

בפני בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד.

הבקשה נתמכת בתצהיר מר נג'אר סאמר אחד מבעלי ומנהלי המבקשת ומעלה טענות אלה :

לטענת המבקשת הרי היא העבירה למשיב סך של 300,000 ₪ ביום 25/5/09 לביצוע רכישת אבן מירדן.

במעמד העברת הכספים מהמבקשת למשיב חתם המשיב על התחייבות המהווה אישור קבלת הכספים והתחייבות להחזרת הכספים תוך 60 ימים אם וכאשר לא תתקבל סחורה מירדן על פי המוסכם.המשיב התחייב במקרה כזה להחזיר סך של 100,000 $,סכום הכולל פיצוי מוסכם וקבוע מראש בסך של 78000 ₪.

לטענת המבקש עד היום המשיב לא סיפק הסחורה ולא החזיר הכספים.

לטענת המבקש ידוע לו כי הנתבע מתגורר בארץ ביפו יחד עם אשתו וילדיו הבגירים.

המשיב נשוי מזה זמן רב לאשה שניה ירדנית ונולדו לו שם שלושה ילדים כולם קטינים.

המשיב נוסע לירדן למשפחתו השניה בתדירות גבוהה,ושוהה שם לתקופות ארוכות.

המשיב מתעסק בסחר בין ירדן לישראל ועיקר עבודתו בירדן .

קיים חשש סביר מאוד כי אם המשיב ידע על קיום התביעה ו/או בקשה זו הוא יעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת.

נודע למנהלי המבקשת כי המשיב הסתכסך עם אשתו וילדיו בארץ בגלל מעשיו ובמיוחד בגלל שהם גילו ענין הנישואים השניים בירדן,והמשיב מכין את עצמו לעזיבת הארץ –מוכר נכסיו בארץ ומחסל את העסקים שלו בארץ על מנת לעבור להתגורר בירדן לצמיתות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה לא מצאתי להיעתר לבקשה במעמד צד אחד .

בהתאם לתקנה 384 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי בית המשפט רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב,אם שוכנע,על בסיס ראיות מהימנות לכאורה,כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת.

יש להניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית לכך שהמשיב עומד לצאת את הארץ וביציאתו יסוכל ביצוע פסק הדין.

בעניין זה אין די בטענות סתמיות.

לטענת המצהיר על סמך המידע האגור אצלו המשיב מוכר את נכסיו בארץ ומחסל את העסקים-

לא מצאתי בבקשה ובתצהיר כל פירוט מטעם המבקשת בענין זה וטענותיה בעניין הינן כלליות וחסרות כל בסיס עובדתי.

אין בבקשה כל טיעון עובדתי באשר לעסקים שיש למשיב ,איך הוא מחסל אותם ומתי מכר ואיזה מידע יש ברשות המבקשת או מנהליה , פירוט אשר יהא בו כדי לתמוך במסקנה שקיים חשש סביר שהמשיב עומד לצאת מהארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת.

הבקשה כוללת אמירה כללית וגורפת כי קיים חשש סביר שהנתבע יצא מהארץ לצמיתות אולם תימוכין לכך בנוסף לאותן אמירות – אין.